מה פתאום להכניס אינטרס ולקלקל את האהבה?!
יניב נכנס לחדר נסער: "איך אני אדע את האמת? איך אני אדע שהיא מתחתנת איתי כי היא אוהבת אותי באמת, ולא בגלל הכסף שלי או המשפחה המיוחסת שלי?".
יניב, בחור אמיד מאוד, בן למשפחה מוכרת ממש, נמצא רגע לפני נישואין. הוא שיתף שבשבוע שעבר, בזמן שיחת נפש קרובה בינו לבין ארוסתו, היא אמרה לו שהיא אוהבת אותו, ממש כיף לה ומעניין לה בחברתו והיא גם אמרה שזה שהוא מגיע ממשפחה כזו טובה, שהוא מסודר כלכלית, גם עזר מאוד להחלטה להתחתן איתו.
ואז הוא אמר לי, פגוע ונעלב: "את קולטת? היא ממש אמרה בפה מלא בלי למצמץ: 'זה שיש לך כסף ואתה מגיע ממשפחה טובה גם היה חלק מהשיקולים שלי להתחתן איתך'.
"איך היא אומרת כאלה דברים? איך אני יכול עכשיו להתחתן איתה כשאני יודע שהיא איתי בגלל הכסף והכבוד? שהכל רק אינטרס, לכי תדעי איזה עוד אינטרסים חבויים יש לה פה...", אמר בכאב ושתק.
"ואתה?", שאלתי,
"לך אין אינטרסים?".
הוא ענה מייד ובביטחון מלא
"ממש לא. אצלי זה באמת! אני אוהב אותה באמת! בלי שום אינטרסים!".
לא ידעתי איך להגיב, הוא היה פגוע כל כך מארוסתו. כי מה זה פתאום היא העיזה להכניס אינטרס לאהבה?
איך אפשר לקלקל כזה דבר טהור? זה הרס לו את כל האווירה הרומנטית, את כל התדמית היפה על אהבה.ואז סיפרתי לו על שיחה שהייתה לי עם בני היקר, לפני מספר שנים בשולחן שבת.
הוא שאל: "אמא, למה בחרת להיות מטפלת?". מיד עניתי: "כי אני אוהבת לעזור לאנשים, אני מרגישה שזו השליחות שלי פה בעולם". הוא המשיך: "אבל אמא, אם הם לא היו משלמים לך, לא היית מטפלת בהם, נכון? אז אמא תהיי אמיתית ותודי, בסוף בסוף, את מתפרנסת מזה, אז תודי שאת עושה את זה בשביל להרוויח כסף". נחרדתי ועניתי: "ממש לא, זה בגלל שאני אוהבת לעזור לאנשים".
אמרתי ליניב שכשעניתי את התשובה הזו, זה היה לפניי שלמדתי את מה שאני יודעת היום: שזה שיש אינטרס זו לא הבעיה כלל. זו האמת! תמיד יש אינטרס.
הבעיה היא שאנחנו לא יודעים איך להתמודד איתו.
הוא הורס לנו את כל אווירה הרומנטית שלנו ושל הסובבים אותנו.
אנחנו מתביישים בו, מפחדים ממנו ולא מצליחים להכיל אותו.
אז מה אנחנו עושים? אנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להחביא ולהתעלם ממנו, ואז זה נמצא עמוק כל כך, עד כדי כך שלפעמים אפילו לנו נדמה שאין לנו שום אינטרס.
כאן מתחילה הבעיה הגדולה של האינטרס – הנסתרות שלו במעמקי הנפש. כי יגיע רגע שזה יצוף, ואז זה יכול לשבור ולפרק כל מרחב של קשר בין חברים, בין זוגות, בין הורים לילדיהם וכן גם בין מטפל למטופל.
למה אנחנו מחביאים את האינטרס?כי לא נעים לנו לגלות, שאת הטוב שאני עושה, אני בעצם עושה בשביל עצמי ואנחנו לא אוהבים להתנפץ ולנפץ את התדמית הטובה שאנחנו בונים בכל כך הרבה דרכים.
בדיוק כאן הפרדוקס, כי ככל שאנחנו בורחים מהרע, הוא רודף אותנו.כשאינטרס חבוי, הוא משתלט על התודעה והורס כל חלקה טובה.
לכן הפתרון הוא: להיות אמיתי! בלי פחד, להסתכל לאינטרס בעיניים. להפסיק לברוח ממנו. להפסיק להסתיר אותו.
להודות: יש לי אינטרסים.
חזרתי ליניב ואמרתי לו : "לכולנו יש אינטרס. הרי המטופל יכול להגיד: לא באמת אכפת לך ממני, אכפת לך מהכסף וכדי להודות באינטרס, עלי להסביר לו שנכון, אם אני לא אקבל כסף, אני אצטרך לעבוד במשהו אחר, ובזכות זה שאתה נותן לי את הכסף, אני יכולה להתפרנס ולעזור לך".
בעצם, כשהבן שלי שאל אותי בשולחן שבת מה האינטרס שלי, הוא בעצם בדק ממה באמת איכפת לי – מהמטופלים, או מהכסף שלהם.
הייתי צריכה להיות אמיתית ולהגיד את האמת: כן, גם כסף הוא חלק מהעניין, הוא אפילו עניין רציני, כי אני מתפרנסת מזה. אם אני אחביא את אינטרס התשלום ולא אדבר על זה עם המטופל, אז כל הטיפול אני אחשוב שאני צריכה את הכסף.
האם הוא ייתן לי בעצמו, בלי שאבקש? ומה אם הוא ישכח? האם אני אזכיר לו? זה יציף לי את התודעה, ואז באמת האינטרס יהפוך להיות העיקר פה, והמטופל, כמובן, ירגיש את זה.
כי כשאני מתעלמת ומשחקת את המשחק שאני פה רק כי אני טובה, חסודה וצדיקה, אז האמת, כדרכה, תמיד תצוף ואז הנוכחות שלי לא תהיה פנויה באמת לטיפול, והמטופל ירגיש את זה.
ברגע שזה מדובר וזה על השולחן, זה משחרר את התודעה שלי להתפנות, וכך העזרה הופכת להיות הדבר העיקרי.
נחזור ליניב ולארוסתו: אם היא הייתה מחביאה ממנו, שאחד האינטרסים שלה זה הכסף שלו וזה שהוא עשיר, מה שהיה קורה במהלך השנים, היא הייתה מתחילה להתעייף מלהחביא את האינטרס וזה היה מתחיל מדי פעם לצוף.
הדבר הזה היה שוטף את התודעה שלה וזה היה מתקיים לה כל הזמן בראש, היא היתה יכולה להתבלבל ולחשוב שהיא באמת פה בגלל הכסף, זה היה הופך להיות הדבר העיקרי בבחירה שלה בבן הזוג.
מנגד, הוא כמובן היה מרגיש את זה וכך היה מתחיל להיווצר קרע שלפעמים קשה לאחות אותו.
כשהאינטרס חבוי, הוא מציף את התודעה.
לכן ברגע שחושפים את האינטרס, הופכים אותו מעיקר לטפל.